הזדהות משרד החינוך 
מתוך "ידידי היער" / דוניה רוזן
"…רצוני שבני האדם יזכרו זוועה זו כסיוט שחלף. איני יודעת מתי יהיה הדבר, אך מבוטחני שיום כזה יבוא, יבוא הניצחון, יבואו ימים טובים מאלה. וזו שאיפתי שדווקא באותם הימים ידובבו המילים שלי, שלאחר שנים רבות, כשחיים טובים יותר יטשטשו את זכר התקופה האכזרית, כשתלמיד בבית הספר לא ידע עוד להשיב לשאלה האם להיטלר היה שפם או זקן – שאז יחזירו אתכם המילים שלי אחורנית – בכמה וכמה שנים. מאמינה אני, שזכרונות אלו ילמדו אתכם לאהוב את הידידים ולשנוא את האויבים, ילמדו אתכם לנקום ולהילחם באויבי האנושות, אויבי החופש, הצדק והמשפט".
"…רוצה אני לבקשכם שלא תשכחו את המתים. רוצה אני להתחנן לפניכם ולבקשכם בכל לשון של בקשה שתנקמו את נקמתנו, שתקחו נקם באותם הפושעים שידם האכזרית הוציאה אותנו מן החיים. רוצה אני שתקימו יד לנו, – מצבה שתגיע עד השמים, ציון שיראה אותו העולם כולו – פסל לא משיש ולא מאבן, אלא ממעשים טובים, כי מאמינה אני באמונה שלימה, שרק מצבה כזו עשויה להבטיח לכם ולילדיכם עתיד טוב יותר, ואז לא ישוב אותו רשע שהשתלט על העולם והפך חיים לגיהנום."
אנו יוצאים למסע, מסע לראות להפנים להבין ובעיקר מסע ללמוד ולהפיק לקחים לעצמנו, איזה עולם אנו רוצים לברוא איזה חזון יש לנו לעתיד, ילדים יקרים אני פונה עליכם – אתם העתיד, הדור שלי ושל ההורים מסיים את דרכו בעיצובה של המדינה, כעת אתם זאת המשמרת שלכם, סעו לטרבלינקה למיידנק לאושוויץ ראו את החורבן של יהדות מפוארת תבינו את הנס של הקמת המדינה ותחזרו לא יהודים טובים יותר אלא בני אדם טובים יותר. עם שאיפות לעולם טוב יותר עם חזון אמיתי למדינת ישראל ולעולם.
מהר הזיכרון שבירושלים יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זהו המסר שלנו לאנושות זאת המורשת שלנו לדורות הבאים, מסע משמעותי לכולנו.
ירון כוכבי, אחראי משלחות לפולין
טפסים שימושיים:
